‏‏מים יהיו תמיד. זה נכון. כמה מים? מה יהיה איכותם? מה יהיה מחירם? התשובות לשאלות אלו משתנים יחד עם הזמן שחולף, ותלויים – בין היתר – בכל אחד מאיתנו.
רוב רובו של כדור הארץ הוא מים. למעלה מ-72% משטחו מכוסים במים.
המים השפירים מהווים פחות מ- 3% מכלל המים שעל פני כדור הארץ, ורובם אינם נגישים כלל.
כ-77% לכודים בתוך קרחונים, ואינם זמינים, והיתר מצויים באגמים, נהרות, נחלים ומי תהום.
חלוקת המים בעולם אינה שווה. ישנם מדינות המשופעות במים וישנם מדינות העניות במים.

תושבי כדור הארץ תלויים במים.
תהליכים אקלימיים (הנגרמים בין השאר מפעולות האדם) הביאו להתחממות כדור הארץ.
באזורים רבים בעולם יש מחסור הולך וגובר בגשמים, ובעקבות כך מתדלדלים מקורות המים במדינות רבות בעולם.

ישנם מדינות רבות בהן אין לחלקים ניכרים באוכלוסיה גישה למים נקיים ובטוחים כלל!
לפי נתוני האו"ם לכ-20% מאוכלוסיית העולם אין נגישות למי שתייה נקיים.
לכ- 2.2 מיליארד איש אין מערכות ביוב ותברואה.
כ- 2.2 מיליון אנשים, רובם ילדים, מתים בכל שנה בגלל מחלות הקשורות בזיהומי מים.

בתורכיה, למשל, רק ל- 80% מהאוכלוסייה יש גישה למים נקיים.
בברזיל ובארגנטינה –  ל- 71% יש גישה למים נקיים
ובסיירה לאונה שבאפריקה – רק ל- 3% מהאוכלוסייה יש גישה למים נקיים.

בכל העולם מתרוקנים מאגרי מים מקומיים בגלל שאיבות יתר מנהרות ואקוויפרים.
משנה לשנה פחות מים נקיים הראויים לשתייה עומדים לרשות תושבי העולם.

ניצול יתר הוא רק חלק מהבעיה. בעיית זיהום והמלחה הם גורמים נוספים לסיכון ולצמצום מקורות מים.

כיוון שחלק גדול מן המים המנוצלים נמצאים במעבה האדמה – כשקיים מחסור או זיהום, הבעיה בלתי נראית.

מפעלים מזרימים שפכים תעשייתיים לנחלים, מי התהום במדינות רבות הולכים ומתמעטים עם השינויים באקלים והתחממות כדור הארץ.

ריבוי הפסולת בעולם, וחוסר ההקפדה על הטיפול בה, גורם לחילחול חומרים מזהמים למי התהום.
"תרומת" האדם ניכרת אף באיכות מי הגשם.
תוצרי הבערה של דלקים שונים ומזהמים אחרים עולים לאטמוספירה עם אדי המים. בענני הגשם נוצרת חומציות וגשם חומצי יורד על כדור הארץ.
הגשם החומצי פוגע בחי ובצומח...

מחסור במים – פירושו – מחסור במזון.
משבר המים העולמי יביא לעלייה הולכת וגדלה במחירי הדגנים בשווקי העולם.
דוגמא ראשונה לתופעה אנו רואים כבר בימים אלו:  מחירי האורז החלו להרקיע שחקים עקב צמצום שטחי הגידול כתוצאה מבצורות ופגעי מזג האוויר, ושברו שיאים של כל הזמנים !

אוכלוסיית העולם גדלה באופן טבעי כל הזמן, וכך גם באזור שלנו.
כל תינוק שנולד, גדל בעולם צפוף יותר, הדורש יותר ויותר מים.
במאה השנים האחרונות, גדלה האוכלוסייה בעולם בערך פי 4, וצריכת המים בתקופה זו גדלה בערך פי 9 !

אזורנו סובל ממחסור במים עוד משחר ההיסטוריה. אך בשנים האחרונות, אנו עדים גם בישראל, ליותר ויותר תופעות אקלימיות והידרולוגיות החריגות בתכיפותן ובעוצמתן.

בישראל 3 מקורות מים עיקריים:  הכנרת, אקוות החוף (המשתרעת תחת מישור החוף בישראל) ואקוות ההר (המשתרעת תחת שדרת ההר המרכזית). כל אחד ממקורות אלו מספק כ- 1/3 מהמים בישראל.

גודל האוכלוסייה, רמת החיים וסוגי התעסוקה שאנו רוצים לקיים בארץ ישראל דורשים שימוש בכמות מים שפירים גדולה במידה ניכרת מזו המצויה בידנו, בממוצע, באורח טבעי.

כל שימושי המים שלנו תלויים וניזונים מאותם מקורות מוגבלים. מקורות, אשר מצויים כיום במחסור חמור ביותר בעקבות רצף בלתי שכיח של ארבע שנים שחונות, כשהשנה האחרונה הייתה חמורה במיוחד.

על פי נתוני השרות ההידרולוגי  (נכון לסוף אפריל 2008):

הכנרת:  מפלס הכנרת הלך וירד, שנה אחר שנה, וכיום (27.04.2008) המפלס נמצא 3.26 מטר נמוך יותר מהמפלס באותו התאריך לפני ארבע שנים. (יחסית לשנה שעברה: 1.10 מ' נמוך יותר, יחסית ללפני שנתיים: 1.46 מ' נמוך יותר, יחסית ללפני 3 שנים: 2.46 מ' נמוך יותר).
אנו 3.36 מ' מתחת לקו האדום העליון (כנרת מלאה), ורק 0.84 מ' מעל הקו האדום התחתון (מבטא מפלס סף תחתון שירידת מפלסים מתחתיו עלולה לגרום לנזק הידרולוגי חמור/בלתי הפיך).
על פי מודל לחיזוי מים זמינים, מפלס הכנרת  צפוי לחצות את הקו האדום התחתון כבר במהלך חודש יולי הקרוב!
המפלס ימשיך לרדת, מעבר לקו האדום התחתון, ויגיע בסוף הקיץ  לקו השחור!!! (במצבי משבר בלבד. ירידת מפלס מתחת לקו זה, מזרזת את התהליכים לנזקים הידרולוגיים בלתי הפיכים).

אקוות ירקון תנינים (ירת"ן) (האגן המערבי של אקוות ההר):
מפלסי מרץ 2008 נמוכים ביחס למפלסי מרץ בשנה הקודמת. באגני הצפון, אנו נמוכים כדי 1.8 מ' יחסית לשנה קודמת, באגני המרכז, נמוכים כדי 1.88 מ', ובאגני הדרום אנו נמוכים כדי 1.42 מ' יחסית לשנה הקודמת.
גם באקווה זו אנו סמוכים מאוד לקווים האדומים התחתונים, וצפויים לחצות ולרדת מתחתם כבר במהלך הקיץ הקרוב, עד כדי הגעה לקווים השחורים.
למצב כזה באקוות ההר טרם הגענו, והחששות גדולים.

אקוות החוף:  המפלס המייצג  באגני הצפון, המרכז והדרום של אקוויפר החוף עמד בתחילת חודש מרץ 2008 על 0.3 מ', 0.18 מ', ו- 0.01 מ' ביחס למפלסי אוקטובר 2007 (תחילת השנה ההידרולוגית) בהתאמה.

ארבעת השנים האחרונות, היו כאמור גרועות מאוד מבחינת משק המים, והרצף הבלתי שכיח, יחד עם השנה האחרונה, אשר היתה שכונה במיוחד, יצרה גרעון מצטבר חסר תקדים, השווה כמעט לסך כל המילוי החוזר השנתי בשלושת מקורות המים !!!

הבעיה המרכזית הניצבת בפנינו כיום היא תקופת המעבר של 2-3 השנים הקרובות.

מדינת ישראל היא מהמתקדמות בעולם בתחום המים. אך השינויים האקלימיים, והרצף הנדיר של השנים השחונות האחרונות הגיעו כש- 2 מתקני התפלה גדולים (אשקלון - 108 מיליון מ"ק, פלמחים – 30 מיליון מ"ק) כבר הוקמו והם מספקים מים למערכת. בלעדיהן מצב משק המים היה חמור בהרבה. מתקן התפלה נוסף בחדרה (+100 מיליון מ"ק) בתהליכי בניה מתקדמים (עתיד לספק מים כבר בסוף 2009), ומתוכננים לקום עוד מתקנים נוספים באשדוד, ובשורק, ויוגדלו מתקנים קיימים, כך שעד סוף 2013 יותפלו בישראל 505 מיליון מ"ק מים.
בהתחשב בכך שהצריכה הביתית-עירונית בישראל עומדת על 750-800 מיליון מ"ק, מדובר בכמות בלתי מבוטלת של מים. יחד עם זאת, כמות זו לא תספיק, ונאלץ להקים מתקני התפלה נוספים.
כבר בימים אלו, נבחנים הדרכים להגדלה נוספת של ההתפלה.
כמה יוקמו?  מדוע לא מקימים עוד 10 מתקנים?
הקמת מתקני התפלה עולות כסף. הרבה כסף. מקימים פחות מידי – קיים חשש שבמצבי קיצון, לאחר רצף נדיר של שנות בצורת, יחסר מים. מקימים יותר מידי – משלמים שנים על שנים הון עתק על מים שצריך (אולי) פעם בתקופה. וזה כשמבודדים את ההשלכות הסביבתיות של מתקני ההתפלה.

דרך נוספת להגדיל את היצע המים הוא ע"י השבת הקולחים. גם בתחום זה, מדינת ישראל הינה מהמתקדמות בעולם. בישראל משיבים כ- 70% מהקולחים. אין מדינה נוספת בעולם המתקרבת לניצול גדול כ"כ של קולחים.
ולמרות זאת, גם בתחום זה, יש עוד לאן להתקדם. התוכניות קיימות, והדרכים נבחנות.
כיום, רוב המים המופנים לחקלאות הינם מי קולחים. בעבר, כשהחקלאות השתמשה במים שפירים, ניתן היה בעיתות משבר קיצוניות להסיט כמויות מים גדולות לכיוונים שונים. כיום, כשכמויות המים השפירים המוקצות לחקלאות קטנות משמעותית, ומרביתן הכרחיות (יש גידולים המחויבים במים שפירים ואזורים האסורים להשקיה במי קולחים), כל קיצוץ שמבוצע בחקלאות כואב שבעתיים ותרומתו מספקת לזמן קצר.

גם הגברת השימוש היעיל והמודעות למניעת בזבוז מים חשובה ותרומתה גדולה עד מאוד.
כל אחד מאיתנו, מקטן ועד גדול, יכול לחסוך כמויות גדולות מאוד של מים, אם קצת תשומת לב ומחשבה.
כמויות עצומות של מים מתבזבזות כתוצאה מהשקיית גינות (פרטיות וציבוריות) מעל ומעבר לצורכי הצמח.
יש להקפיד על השקיה נכונה ויעילה. זמני ההשקיה חשובים מאוד. השקית יותר מידי, בזבזת מים יקרים והגינה לא הרוויחה. מרווחי ההשקיה חשובים אף הם. אין צורך להשקות כל יום. יש לרווח את ההשקיות ולאפשר לשורשים להעמיק.  אם ניקח גינה של כ- 250 מ"ר, הרי שבכל 5 דקות השקיה, הגינה צורכת 200 ליטר מים !!

רובנו מתקלחים ומתענגים על המים הרבה מעל ומעבר לנדרש. 2 דקות פחות במקלחת חוסכות בין 20-30 ליטר מים !

יש להתקין "חסכמים" (וסת / מגביל ספיקה) על הברזים בבית ובמשרד. החסכמים חוסכים כ- 1/3 מכמות המים הנצרכת דרכם, ללא פגיעה בנוחות ובהנאת המשתמש.

לעיתים אנו נחשפים (ואני מניח שלא בכוונת זדון) לעצות הבאות לברך אך יוצאות מקללות.
דוגמא לעצה כזו הינה הכנסת בקבוק למכל ההדחה בשירותים. הקטנת מכל ההדחה באופן זה לא רק שלא חוסכת מים, היא מבזבזת מים.
נפח מכל ההדחה מותאם לאסלה. כך, כשיש צורך לשטיפת מוצקים, מורדת כמות מים האמורה לבצע את הפעולה ביעילות. הקטנת נפח מכל ההדחה גורמת לא אחת לשטיפה לא מושלמת של האסלה ולצורך השטיפה חוזרת, דבר התורם לצריכה גדולה בהרבה של מים, ולבזבוז.
ולשם הבנה טובה יותר אשתמש במספרים:
שטיפה מלאה של האסלה (לשטיפת מוצקים – ידית/כפתור גדול/ה) צורכת 9 ליטרים.
מכניסים בקבוק 1.5 ליטר, ומקטינים את השטיפה ל- 7.5 ליטר.
המטרה:  חיסכון של 1.5 ליטר.
בפועל, במידה ונזקקתי לשטיפה נוספת (ובחלק ניכר מהמקרים יש צורך כזה), השתמשתי ב- 15 ליטר. (במקום 9).
בזבוז של 6 ליטר.
 
בקיצור, מטרה טובה, תוצאה הרסנית.

התופעות האקלימיות והידרולוגיות החריגות, אשר בעתיין אנו מצויים במצב זה, מחייבים את כולנו להתנהל נכון יותר. יעיל יותר. החל מהרכבת "חסכם" על הברזים בבית, והקפדה על שימוש יעיל במים, וכלה בהקמת מתקני התפלה אדירים והשבת קולחים.

אנו צפויים לכמה שנים קשות. אפילו קשות מאוד. לכל אחד מאיתנו יש הזכות והחובה לסייע ולהשפיע.